odi2

ום בחייו של דג.

ילידי שנות ה 70 ומטה זוכרים את שיעורי החקלאות שהתקיימו בבית ספרם כחוויה בונה ומעצבת שקרבה אותם לטבע ומזון אותו הם צורכים. שיעור חשוב זה התפוגג בהדרגה ממערכת החינוך, ובשנים האחרונות עושה קאמבק עם עליית המודעות למזון בריא והרצון בחינוך הילד/ה לערכי טבע וסביבה.

החזרת העטרה ליושנה היא כמובן מבורכת, אבל היא זקוקה להתאמה קלה לעולם של ימינו- עולם שבו חקלאים הם זן נכחד, עולם שבו שטחים פתוחים ושדות ירוקים הופכים למשאב נדיר, עולם שבו רוב האוכלוסייה מתגוררת בערים צפופות ללא גישה לאדמה, עולם שבו החקלאות התעשייתית מזיקה לאדמה ולאדם, עולם שבו תאגידי ענק רושמים פטנטים על זרעי ירקות-עולם אחר.
מציאות חדשה זו מזמנת אתגרים רבים הקשורים לאופן ייצור המזון שאנו צורכים, החל משיטות גידול חסכוניות במקום ועד ליצירת גינת מאכל עמידה בפני מזיקים.
אז איך מחברים ילדים מהעיר, ללא קשר ישיר לחקלאות לנושא בוער זה? די בקלות, היצר החקלאי נמצא עמוק בכל אחד מאתנו, כל מה שדרוש זה לקלף מעט קליפות של פחד לא מבוסס מלכלוך וחיידקים ואפשר לצאת לדרך. מוסיפים את תמריץ המשמעות הסביבתית הנרחבת שיש לגידול מזון בעיר ואז כבר אפשר לייצר מוטיבציה של ממש ללמידה, מחקר ומחויבות לתהליך ארוך להקמת מערכת לגידול מזון בעיר.
בחודשים האחרונים ילדי רום ורמה החלו בצלילה עמוקה לעולם החקלאות העירונית.
התחלנו בחשיפה לפרויקטים עירוניים מרחבי העולם- טוקיו, ניו יורק, קובה וישראל.
חשבנו על התועלות הסביבתיות שניתן להפיק אם נתחיל לגדל מזון בעיר. המשכנו במחקר של שיטות גידול המותאמות לעיר, הצגנו אותן לשאר הכיתה ובחרנו שיטת גידול לביצוע שמוסכמת על כולנו. צוותי תכנון עבדו על כל הלוגיסטיקה הדרושה לביצוע הפרוייקט. יוצאים לדרך, אולי השלב המרגש ביותר בעבודה- החלק המעשי.
רוב הילדים משתמשים לראשונה בחייהם בכלים כגון, מברגה, מקדחה, מסור, אקדח חום וכו'. הציפייה שלהם היא שאני, המבוגר האחראי, אעבוד עם הכלים הללו בזמן שהם מסתכלים מהצד.. מה רבה היא ההפתעה וההתרגשות ברגע שהם מבינים שהם יעשו זאת בעצמם (תוך כדי הנחייה והשגחה שלי).
עד כה מרכז רמה התחדש ב 4 מערכות לגידול מזון, כל אחת בעלת ייחודיות משלה, עקרונות המהווים ערך מוסף ללמידה ואתגרים בשלבי העבודה.
חוות חלון- מערכת הידרופונית (גידול צמחים על מים) העושה שימוש חוזר בבקבוקי סודה ממוחזרים. חוות החלון מאפשרת לגדל ירקות גם בתנאי עיר צפופים ביותר, כל מה שדרוש הוא חלון שטוף שמש.

מערכת עציצי פתיל- שיטת גידול המציגה את עקרון הנימיות וחוק הכלים השלובים. זוג דליי 18 ליטר הופכים לעציצים מיוחדים , שבהם ההשקיה מתבצעת מלמטה. הרווח בין שני הדליים משמש כמאגר מים שממנו הצמח שואב את המים בהתאם לצרכיו ומתקבלת מערכת השקיה אוטומטית ללא צורך במחשב השקיה.
מגדל הידרופוני- מערכת הידרופונית ורטיקאלית, מתאימה במיוחד לבעלי דירות קטנות בעיר- בשטח של 60 סמ"ר ניתן לגדל כ 25 צמחי מאכל. משאבת מים מזרימה מים מדושנים במעלה צינור אינסטלציה, המים משקים את הצמחים בהמטרה עילית וחוזרים למיכל.

חבית ירק- מערכת המשלבת גידול צמחי מאכל מתקן למחזור פסולת אורגנית באמצעות תולעים אדומות. בחבית פלסטיק כחולה בנפח 200 ליטר ייצרנו כ 50 פתחים לגידול צמחים. במרכז החבית ניצב צינור נוסף בו נמצאות תולעים אדומות שהופכות פסולת אורגנית לקומפוסט עשיר במיוחד בשם הומוס, המדשן את הצמחים בחבית.
לאחר השלמת בניית המערכות אנחנו עוסקים בהתבוננות ומעקב אחר גדילת הצמחים. בחלק מהמערכות שילבנו ניסוי שבודק את השפעתם של תוספת דשנים על הצמחים.
כשמגיע הרגע שבו אפשר לאכול את הצמחים ההתרגשות גדולה, הילדים שוכחים לרגע מהרגלי התזונה שלהם, ומרשים לעצמם לטעום עלים ירוקים בעלי טעם מר חריף, לצד ירקות שיותר מוכרים להם.

במבט לאחור על כל הפרויקטים והתהליכים שעברנו, אני יכול להגיד שמעבר לערכים החשובים של איכות הסביבה ותחושת השליחות שיש בחקלאות העירונית. הדבר המשמעותי ביותר שקורה בקורס הזה הוא חיזוק תחושת המסוגלות וההקנייה של מיומנויות לא שגרתיות לילדים. הקורס משפר את היכולת להוציא לפועל פרויקט שעל פניו נראה מורכב לביצוע.
אני מקווה להמשיך ולהקים עם הילדים ברמה מערכות נוספות לגידול מזון בעיר ומאמין שקורס זה יזרע את הזרעים הראשונים של לקיחת אחריות על המזון שלנו, ישנה את אופן הגידול בחקלאות התעשייתית ויהווה תרומה משמעותיות לבריאותנו ובריאות הסביבה בעתיד.

 חקלאות עירונית ברמ"ה - המורה: אסף רוגינסקי